Taizu, At Last

For my 28th birthday, I got from my brother and sister in law a voucher to the famous ‘Taizu‘. I admit, until this point, I didn’t have a chance to dine there, even though it was ranked high on my Wish List, while at ir’s little sister – Ya-Pan, I’d already visited. Due to constraints, we managed to set a date for out shared dinner only to one month after my birthday. We booked a seat for 20:30. I arrived at this time and was received by two hosts that checked their huge computer screen where we were seated. The entrance to the restaurant is in the lobby of Lewinstein building and the second you pass through the door, you immediately feel slightly different. The place’s design has a strong asian impacts, dim blue-purpely light and small table lamps that are directed straight towards the food, or a goof photo lighting. Someone said Instagram?

טאיזו מסעדה מסעדת שף כניסה טאיזו מסעדה מסעדת שף כניסה

The waitress that greeted me, asked if I’d like something to drink while I wait. I asked for water that didn’t show up even after my brother and sister in law arrived and we had to ask for the second time. In my opinion, in a chef restaurant, one should be served with water immediately, especially in the Tel aviv steamy summer. As she was asking regarding drinks, the waitress brought also a small bowl with pickled kohlrabi sheets with some chili and black sesame on top, that ere a nice starter for the meal, just that their length made their eating process a bit clumsy. the flavors are acidic-sweet and refreshing. i came hungry and heat striked from the walk in a hot tel aviv evening so it was a blast.

טאיזו תפריט מסעדה מסעדת שף

תפריט היינות עשיר ומגוון אך מאד-מאד יקר. לצד המחירים הגבוהים של בקבוק וכוס, היו מחירים שנראו סבירים יותר שנכתבו בצבע כתום. לאחר מכן נאמר לי שמדובר בשליש כוס יין ושלא ניתן לקבל מהם טעימה (כי הכמות היא מעט יותר מטעימת יין). המלצרית קראה לסומלייה שהגיע לאחר זמן מה, ודיבר יפה וציורי על היינות המרהיבים שלהם, דובר על כך שבחירת היינות עבור המסעדה נועדה לייצר חוויה משלימה ובעצם ניתן הסבר פואטי על הסיבה שבגינה כל תפריט היין הארוך הזה יקר מאד. לאחר ההסבר הפיוטי, ניסה להבין את הטעמים שלי והציע שאנסה טעימות של שני יינות, אחד ספרדי ואחד ישראלי. הטעימות לא הגיעו זמן ארוך עד שהגיע הסומלייה והתנצל באומרו שיציאת הטעימות התעכבה מהבר ומיד תגענה. כשהגיעו תוארו בשמות שונים מאלה שהסומלייה ציין מה שגרם לי לבלבול קל. פחות נהניתי מהם והוצעה לי טעימה שלישית, שגם אותה לא חיבבתי. כל התהליך לקח זמן ארוך יחסית שבסופו החלטתי לוותר על כוהל לעת עתה. אני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה ביין, אבל פחות או יותר מכירה את הטעמים שלי ויודעת שקיימים יינות בטווחי המחיר הבינוניים שהיו הולמים מאד את הארוחה בלי לשרוף את הכיס, אלא אם כן אני מעוניינת לשלם עשרות שקלים על טעימת יין פלוס לגימה.

טאיזו מסעדה מסעדת שף לחמניות מאודות

עקב חוסר התאמה קולינרי, החלטנו לבחור מספר מנות קטנות לחלוקה ומעבר לכך כל אחד ייקח מה שמלהיב אותו. המלצרית המליצה להזמין בין שתיים לשלוש מנות מכל אלמנט (מים, עץ, אש, אדמה, מתכת), הזמנו פחות מזה וגם זה התברר כיותר מדי אוכל. המנות החלו מגיעות אט-אט בהדרגה. תחילה, הלחמניות המאודות עם צ’אטני עגבניות מתוק-פיקנטי ויוגורט באפלו (21 שקלים). הצ’אטני מתקתק, מזכיר קצת רוטב ברביקיו ונשארת חריפות עדינה ונעימה בפה. הלחמניה רכה ומלטפת וכל אחת הגיעה עם תוספת אחרת שלא מאד הורגשה בתוך הצ’אטני והיוגורט, שנתן קיק חמצמץ ומרענן והקליל את הפחמימה המאודה. חיסלנו את המנה הזו תוך שלוש דקות בערך, הגענו רעבים.

טאיזו מסעדה מסעדת שף דאמפלינג שנחניזי כיסונים

את הדאמפלינג השנחניזי (44 שקלים ל-2 יחידות) הזמנו במתכונת של שלושה כיסונים שהגיעו על כפות גדולות ונאמר לנו לקחת ביס קטן, לשתות מהציר שבפנים ולאכול מה שנותר בביס אחד. הציר עשיר מאד, טעים ומחמיא לבשר, הבצק דקיק ונהדר. לאחר שתיית הציר, הכנסת הדאמפלינג כולו לפה היתה מעט מאתגרת אך שווה את זה – התפוצצות של טעמים בפה, בשר לחי העגל היה רך ומטופל היטב. איזון טעמים מצוין של חמצמץ, מתקתק, ארצי ומלוח.

טאיזו מסעדה מסעדת שף הר גאון כיסונים דים סאם

הזמנתי עבורי מנת הר גאו קטנה הכוללת שני דים סאם קטנים, מבריקים ויפהפיים, מקופלים לשלמות, מעל כל אחד עלה שמיר עדין ויפה, וצ’ילי יבש. בצק האורז נפלא, בעל עובי מדויק, לא דביק אך סגור ומאודה כהלכה. לרוב אני פחות אוהבת טעמים של שמיר אבל במקרה הזה הוא הוסיף רעננות קסומה למנה. השרימפס חתוכים גס, עשויים מצוין – בעלי פציחות נפלאה, טעמי ים עדינים מתקתקים שמשתלבים מדהים עם מתיקות הארטישוק הירושלמי, הבצל הירוק נותן קיק מעט פיקנטי ופרשי והכל יחד מתכנס לכדי ביס מענג ביותר.  ליד רוטב סויה עם נצרי במבוק.

טאיזו מסעדה מסעדת שף סלט דפי שעועית אסייתי

סלט דפי שעועית (52 שקלים) עם טחינה סינית עם חמאת בוטנים, קשיו מקורמל, דפי שעועית, טופו מטוגן, צנוניות, ארבעה סוגים של בזיליקום (בניהם התאילנדי שנתן ארומה אניסית ומדי פעם הבלחה של טעמים אניסיים חזקים שקיבלנו אזהרה לגביו), ומעל שומשום שחור. הסלט טעים מאד, ומומלץ לקחת מנת סלט קרה בין כל הבצקים והפחמימות, היא נותנת אתנחתא מרעננת וקלילה. טעמים מתקתקים, מליחות טובה, מעט חריפות פרשית מהצנונית ומהבזיליקום, מרקמים נעימים מהטופו המטוגן ומדפי השעועית, קריספיות מהשומשום ומהקשיו, קרמיות הרוטב שהיה נהדר ממש, התכנסו יחד למנה טבעונית מוצלחת מאד.

טאיזו מסעדה מסעדת שף נמס ספרינג רולס ויאטנמי

נמס – ספרינג רולס ויאטנמים עטופים בנייר אורז ומטוגנים לכדי קריספיות מושלמת, ממולאים בפרגית קצוצה (אפשר גם טופו במקום), פניני טפיוקה, בוטנים, כוסברה וגזר, הזמנו שלוש יחידות (34 שקלים ליחידה), מוגש עם עלי חסה, ירוקים אסייתים וצ’ילי לצד רוטב דגים חמצמץ-מתקתק-אומאמי שהשלים את כל הטעמים במנה. פניני הטפיוקה הוסיפו מרקם מעניין, שובצו במילוי בעדינות אך היו נוכחים בכל ביס, מנה שהיא בעקר מרקם, על אף שהמילוי היה מוצלח, נימוח, הפרגית עשויה טוב, והכל השתלב יחד מצוין. התבקשנו לעטוף את הרול בעלה חסה, אפשר לשלב עם ירוקים וצ’ילי, ולטבול ברוטב הדגים. כיף, מלכלך וטעים.

באו טונה אדומה (36 שקלים ליחידה) הוא בעצם טייק על פריקסה. הבאו המאודה נכנס לטיגון ויצא ממנו לא שמנוני כלל, ממולא טרטר טונה אדומה, לימון כבוש, דלעת, סאמבל באלדו (רוטב משחתי חריף) וביצה רכה. את רוב המרכיבים שמצוינים בתפריט לא הרגשתי כלל. סך הכל המנה טעימה אך לתחושתי משהו חסר בה, לא מצליחה לשים את האצבע מה בדיוק. אולי איולי יוזו היה משדרג את הטעמים, המאד מאד עדינים עד לא מורגשים שיש למנה הזו. הביצה הרכה היתה עשויה טוב והעשירה את המנה, הוסיפה קרמיות וחיברה את הכל יחד, אבל חסרו מרירות וחמצמצות מהלימון הכבוש, וחריפות מהסאמבל. נחמד, אבל מעט שטוח. בשלב הזה הרגשתי כבר מלאה, וזה עוד לפני המנות העיקריות, שלא לדבר על קינוחים. במהלך כל הערב נאלצנו לבקש מים שוב ושוב ולהמתין, במקום שהמים יהיו מוגשים לשולחן כל הזמן. הזוג שהתיישב לידנו הזמין קוקטיילים שנראו מעניין, אז שאלתי את המלצרית במה מדובר. לקחתי קוקטייל תאילנדי עם ג’ין בומביי sapphire east – ג’ין מתובל בתבלינים אסייתים שהלמו מאד את טעמי הארוחה ובזיליקום ומלפפון שהיה מרענן, חמצמץ ובדיוק מה שהייתי צריכה.

לאחר זמן קצר הגיעו גם המנות העיקריות. קארי בשר סרטנים (108 שקלים) היה המנה המאכזבת של הערב. בשר סרטנים הוא חלבון עם טעמים מאד מאד עדינים, מתקתקים ונעימים. טעמי הקארי האפילו על טעם בשר הסרטנים עד שלא הורגש כלל. נשמעתי להוראות – למזוג מהקארי אל תוך עלה האייסברג שממולא באטריות שעועית, ולאכול. המנה היתה כבדה, ולטעמי לא מצדיקה את מחירה ביחס למקום של בשר הסרטנים במנה. היא נשמעת מאד מעניינת והומלצה על ידי המלצרית על אף שאני חשבתי שכמות האוכל שהזמנו תהיה מספקת עבורי גם ללא מנה עיקרית. המלצרית שאלה איך המנה ואני השבתי שהיא לא לטעמי, בשר הסרטנים, גם כשניסיתי לטעום אותו לבדו, איבד לחלוטין את טעמיו, וחבל. ישר הציעה להחליף לי אותה במשהו אחר. קיבלתי תפריט ובסוף החלטתי לא לקחת כלום במקום, ולעבור ישר לקינוחים.

טאיזו מסעדה מסעדת שף באטר צ'יקן הודי אסייתי

כמובן שטעמתי מהמנות של אחי וגיסתי – הבאטר צ’יקן (95 שקלים) טוב, מעט חריף אבל לא יותר מדי, העוף אכן חמאתי, נמס בפה ועשיר, והרוטב מוצלח, חריף. השפונדרה הצלויה (102 שקלים) של גיסתי כללה נאן עם צ’דר, מלא צ’דר, לצד צ’אטני דלעת חריף, יוגורט יבש, ובשר שפונדרה בבישול ארוך עם סיידר תפוחים,  שהיה ממש רך ומעט מתקתק. הכל יחד על הלחם עם הצ’דר הרגיש לי קצת כמו וריאציה הודית על המבורגר אמריקאי, פיוז’ן מגניב וטעים ממש, המועדפת עליי מהעיקריות שנטעמו.

ביקשנו תפריט קינוחים, ושוב, לקח לו זמן רב להגיע. משהגיע, הערנו בחביבות שלא מעט דברים מתעכבים היום ושזה קצת מבעס. המלצרית התנצלה שוב ושוב ואמרה שתשים יותר לב. עקב תקלות השירות, כובדנו ביין קינוח שהיה מאד מתוק והכין טוב את החיך עבור הקינוחים שהגיעו לאחר מכן. אני מאד רציתי את כדור המנגו ששמעתי עליו רבות, ואחי וגיסתי אמרו שאני חייבת לטעום את היער השחור (קינוח טבעוני), אז הזמנו את שניהם. כפיצוי, קיבלנו גם את הקינוח עוגיות קרמל.

טאיזו מסעדה מסעדת שף אסייתי פיוז'ן יין קינוח פורט

כדור המנגו (52 שקלים) הוא קינוח יפהפה, מלא צבעים, מרקמים וטעמים. מדובר במוס מנגו מצופה שוקולד לבן מטומפרר ומרוסס בצהוב שצריך לשבור עם הכף, דיסקיות זעפרן, קרם גזר וקארי, פצפוצי אורז שוקולד לבן וליים, היה שם גם ג’לי ג’ינג’ר אם אני לא טועה. מדובר בקינוח מאד מושקע עם רובדי טעם מעניינים, בהחלט לא קינוח סטנדרטי ולא בכדי הוא הפך להיות קינוח הדגל של המקום. יש בו שילוב של טכניקות ברמה גבוהה מאד, טעמים ייחודיים ונראות נהדרת. המוס עצמו אוורירי וחמצמץ, רוטב הגזר קארי מוסיף חרפרפות ומליחות מכל התבלינים, ומתיקות מהגזר, אך יש כמות גדולה ממנו מה שמייצר חוסר איזון. דיסקיות הזעפרן היו פחות לטעמי, הרגשתי טעם מתכתי כזה לא נעים, הג’לי עוקצני וטוב, ופצפוצי האורז קריספיים ועדינים ויוצרים אתנחתא בביס. הוא קינוח מעניין ומיוחד, אין ספק, אבל אישית פחות אהבתי.

טאיזו מסעדת ש, קינוח כדור מנגו אנה שפירו

קינוח עוגיות הקרמל מורכב מטוויל חלב, קרם פסיפלורה, טופי מיסו וגלידת חלב וכמובן עוגיות הקרמל. האלמנט הכי מוצלח במנה היה הטופי מיסו, שהיה כמו קרמל מלוח רק באומאמי. היו תלים קטנים ממנו בין קירות עוגיות הקרמל וטוויל החלב. גלידת החלב היתה נהדרת, מרקם קרמי ונמס בפה. מוס הפסיפלורה היה האלמנט הכי פחות מוצלח, שכן טעמי הפסיפלורה היו עזים מדי והשתלטו על כל טעמי הקינוח. פחות פסיפלורה במוס היה יכול לשדרג אותו כמה רמות מעל. טוויל החלב היה חביב, נתן קונטרה עדינה לטעמים היותר חזקים בקינוח והוסיף איזון. עוגיות הקרמל היו קריספיות מאד, מתקתקות וטעימות, ומתחת לגלידת החלב היתה גם קראמבל. ללא ספק הקינוח הכי פחות מוצלח, על אף טופי המיסו הנפלא.

קינוח עוגיות הקרמל מורכב מטוויל חלב, קרם פסיפלורה, טופי מיסו וגלידת חלב וכמובן עוגיות הקרמל. האלמנט הכי מוצלח במנה היה הטופי מיסו, שהיה כמו קרמל מלוח רק באומאמי. היו תלים קטנים ממנו בין קירות עוגיות הקרמל וטוויל החלב. גלידת החלב היתה נהדרת, מרקם קרמי ונמס בפה. מוס הפסיפלורה היה האלמנט הכי פחות מוצלח, שכן טעמי הפסיפלורה היו עזים מדי והשתלטו על כל טעמי הקינוח. פחות פסיפלורה במוס היה יכול לשדרג אותו כמה רמות מעל. טוויל החלב היה חביב, נתן קונטרה עדינה לטעמים היותר חזקים בקינוח והוסיף איזון. עוגיות הקרמל היו קריספיות מאד, מתקתקות וטעימות, ומתחת לגלידת החלב היתה גם קראמבל. ללא ספק הקינוח הכי פחות מוצלח, על אף טופי המיסו הנפלא.

טאיזו מסעדת שף קינוח עוגיות קרמל אנה שפירו

הקינוח המנצח של הערב, להפתעתי הרבה היה היער השחור (52 שקלים). לא ציפיתי מקינוח טבעוני להיות כל כך עשיר ונהדר עד שלא הרגשתי שום חוסר. מבחינתי, הוא היה מושלם בדיוק כפי שהוא. מדובר בקרם קוקוס, מוס שוקולד מריר, פירות יער, אבקת מאצ’ה ורוטב טופי-קפה, והוגש בצורה של יער אמתי – מוס שוקולד עטוף בשוקולד מריר קשיח שנראה כמו גזע עץ, מתחתיו קרם הקוקוס, אדמת שוקולד, אבקת מאצ’ה, אבקת קוקוס, פטל שחור, פטל אדום, אוכמניות ורוטב טופי-קפה שנמזג לפני שהספקתי לעשות בומרנג. שילוב מדויק של מתוק-חמוץ-מריר עם אלמנטים שמשתלבים נפלא יחד. מרקמים כיפיים, רוטב טופי-קפה מצוין, חיבר את המנה והודות לקפה שהוסיף מרירות, היה מתוק בדיוק במידה. המתיקות העדינה של הקוקוס גם בקרם וגם באבקה היתה מאד נעימה, השתלבה מצוין עם מרירות השוקולד והמאצ’ה וחמיצות פירות היער הטריים היוותה הפוגה מרעננת במקביל להשלמת ההרמוניה. מעוניינת בקינוח הזה בסוף של כל ארוחה.

מפוצצים עד אפס מקום, ביקשנו את החשבון, שיצא 705 שקלים לפני טיפ. מנת קארי הסרטנים הורדה כמובן מהחשבון. סך הכל השירות היה טוב אבל לא מעולה, מעט מתנשא ולא מספיק קשוב. כחוויה כוללת מבחינת יחס ללקוח, הרגשתי שקצת מזלזלים בי כסועדת. ההמלצה שלי היא להקשיב לעצמכם, כל אחד מכיר את הקיבולת שלו הכי טוב. המנות אמנם לא גדולות, אך משביעות והעיקריות בהחלט מספקות בגודלן. להרגשתי, אם חולקים הכל, לשלושה אנשים מספיקות ארבע מנות ראשונות ושתי עיקריות. באופן כללי, יצאתי מהמקום עם טעם של אכזבה, שכנראה טמונה בעובדה שציפיתי ליותר. רמות הציפייה היו גבוהות מאד עקב ביקורות מהללות רבות כל כך, שציפיתי להידהם בכל רגע ורגע, וזה לא היה המקרה בביקורי ב’טאיזו’. יצאתי בתחושה שדוחפים לי יותר מנות ממה שאני מסוגלת לאכול ואולי הטעות היא אצלי שהסכמתי. היה טעים, אפילו טעים מאד, אבל לא משהו להיזכר בו בערגה הרבה אחרי שהטעמים כבר שככו מהלשון ונשכחו מהראש.

Leave a Reply